ארומתרפיה בדמנציה

בהצהרת קונצנזוס שפורסמה לאחרונה על ידי האגודה הבריטית לפסיכופרמקולוגיה,1 השימוש בארומתרפיה כתוספת לטיפול התרופתי בדמנציה נתמך באחת הראיות המדעיות הגבוהות ביותר – עדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים.

מספר מחקרים מבוקרים עדכניים הראו כי ארומתרפיה (השימוש הטיפולי בשמנים אתריים צמחיים טהורים) יכולה להיות שימושית בטיפול בחולים עם דמנציה: לבנדר (Lavandula angustifolia או Lavandula officinalis) ולימון מליסה (Melissa officinalis) הם שניים חיוניים. שמנים בעלי עניין מיוחד בתחום זה. מטרת המאמר של הולמס אנד באלארד, 2 המסוכם כאן, הייתה לסקור דיווחים שפורסמו על יעילות ארומתרפיה לטיפול בבעיות התנהגות אצל אנשים עם דמנציה.

התוצאות של מחקרים אלו מעניינות מכיוון שלא ניתן לפסול את הממצאים שלהם כנבעים רק מהשפעת הפלצבו של ניחוח בעל ריח נעים: כפי שמציינים המחברים, רוב האנשים עם דמנציה חמורה יאבדו כל חוש ריח משמעותי בגלל האובדן המוקדם. של נוירוני ריח.3 אכן, המנגנון התרופתי שבאמצעותו ארומתרפיה מייצרת את השפעותיו אינו כרוך בתפיסה כלשהי של ריח. במקום זאת, התרכובות הפעילות נחשבות לחדור לגוף (על ידי ספיגה דרך הריאות או רירית הריח) ולהימסר למוח דרך זרם הדם, שם הן מעוררות פעולות ישירות.

מחקרי ארומתרפיה בחולים עם דמנציה מספר רב של מחקרי מקרים קטנים ובלתי מבוקרים הוכיחו את היעילות של שמן לבנדר בשאיפה ו/או מקומי בסביבה זו. לסיכום, מחקרים אלו הראו ששמן לבנדר משפר את דפוסי השינה,4-7 ומשפר את ההתנהגות.8,9

למרות שרק כמה מחקרים מבוקרים חקרו את השימוש הפוטנציאלי בארומתרפיה לניהול בעיות התנהגות אצל אנשים עם דמנציה, התוצאות היו חיוביות. מחקר יחיד-סמיות, מבוקר מקרה, חקר את ההשפעות של שמן אתרי לבנדר על התנהגות מופרעת בחולים עם דמנציה חמורה. מנוהל באמצעות אינהלציה בתוספת שיחה. מבין שלוש קבוצות המטופלים, אלו שקיבלו את השמן האתרי בעיסוי הראו ירידה משמעותית יותר בתדירות התנהגות מוטורית מוגזמת.

בניסוי מוצלב קטן (n=15) כפול סמיות מבוקר פלצבו בחולים עם דמנציה חמורה במחלקה לטיפול ב-NHS,11,12 שמן לבנדר 2% ניתן במפיץ ארומה במחלקה למשך שעתיים תקופה, לסירוגין עם פלצבו (מים) כל יומיים, בסך הכל עשרה מפגשי טיפול. לפי המדד החציוני של Pittsburgh Agitation Scale, טיפול עם ארומתרפיה לבנדר הפחית התנהגות נסערת משמעותית (p=0.016) בחולים עם דמנציה חמורה בהשוואה לפלסבו, כאשר 60% מהחולים חוו תועלת מסוימת. לא דווח על תופעות לוואי וההיענות לטיפול הייתה 100%.

במחקר מוצלב, 13 56 מטופלים קשישים עם דמנציה בינונית עד חמורה עברו עיסוי בקרם המכיל תערובת של ארבעה שמנים אתריים (לבנדר, מיורן מתוק, פצ’ולי וויבר) או קרם לבד חמש פעמים ביום במשך 8 שבועות. בעיות התנהגות ועמידות לטיפול היו נמוכים משמעותית בחולים שקיבלו את הקרם המכיל את השמנים האתריים בהשוואה לאלו שקיבלו את הקרם לבד.

במחקר כפול-סמיות ומבוקר פלצבו הגדול ביותר שפורסם בזמן כתיבת סקירה זו, 11,14 72 חולים עם דמנציה חמורה בטיפול מתמשך של NHS חולקו באקראי לקבל שמן אתרי מליסה (n=36) או שמן חמניות ( n=36) למרוח מקומית כקרם פעמיים ביום, בנוסף לתרופות הפסיכוטרופיות הקיימות של המטופלים. שינויים משמעותיים מבחינה קלינית בתסיסה (כפי שהוערכו באמצעות Inventory Agitation Cohen-Mansfield [CMAI]) ומדדי איכות חיים הושוו בין שתי הקבוצות במשך 4 שבועות של טיפול. ירידה של 30% בציון ה-CMAI נראתה ב-60% מקבוצת הטיפול הפעילה ו-14% מקבוצת הביקורת. השיפור הכולל בתסיסה (הפחתה ממוצעת בציון CMAI) היה 35% בחולים שטופלו עם מליסה בהשוואה ל-11% באלו שקיבלו פלצבו (pMethodological issues

במאמרם, Holmes & Ballard2 מפנים את תשומת הלב למספר סוגיות מתודולוגיות שיש לקחת בחשבון בתכנון מחקרים עתידיים החוקרים את התפקיד הפוטנציאלי של ארומתרפיה בטיפול הקליני בתסמינים התנהגותיים ופסיכיאטרים באנשים עם דמנציה.

למרות שלרוב האנשים עם דמנציה חמורה יש מעט חוש ריח, החוקרים שמעריכים את המחקר עשויים להיות מסוגלים לזהות את השמן האתרי הנבדק, מה שעלול לסכן מחקר כפול סמיות. ניתן להתגבר על בעיה זו בדרכים שונות, כגון שימוש באמצעי תצפית כתוצאות העיקריות של המחקר, אספקת לחוקרים מסכות מושרות ניחוח או אטבים לאף ללבוש בעת הערכת המשתתפים, החדרת הסביבה עם ניחוחות בקרה ומיסוך הארומה של שמן אתרי עם מטהרי אוויר.

בנוסף, מכיוון שתגובות פלצבו גדולות נצפו במחקרים רבים שחקרו את הטיפול בתסמינים התנהגותיים או פסיכיאטריים אצל אנשים עם דמנציה, חשוב, במחקרים שחקרו את ההשפעות של שמנים אתריים, שההתערבויות הבקרה והארומתרפיה כרוכות בפרקי זמן דומים. ולגעת עם כל משתתף.

מסקנות

Holmes & Ballard2 מסיקים שלמרות שישנן ראיות רבות המצביעות על יעילותה של ארומתרפיה בשיפור השינה, התנהגויות נסערות ועמידות לטיפול בדמנציה, קיים מחסור ניכר במחקרים אקראיים בגודל מתאים, מבוקרים פלצבו, בתחום זה. למרות שמחקר אחד מבוקר פלצבו הראה ראיות לכך שאומתרפיה עשויה להיות יעילה כתוספת לטיפול הקיים בטיפול בחולים עם דמנציה, למחקר זה היו מספר פגמים מתודולוגיים.

המחברים מזהים מספר נושאים חשובים שיש להתייחס אליהם במחקר היעילות של ארומתרפיה בחולים עם דמנציה, כולל:

• חולים עם צורות שונות של דמנציה מגיבים בצורה שונה לגורמים תרופתיים; האם אותו הדבר נכון לגבי התגובה שלהם לארומתרפיה עדיין צריך לקבוע.
• שמנים אתריים ניתנים על ידי עיסוי ב’נשאים’ שונים (כגון קרמים לעור, שמני עיסוי), ולכן כרוכים ב’טיפול נוסף’ של מגע פיזי עם מטפלים. ברור שצריך להמעיט או לשלוט בטיפול הנוסף הזה לפני שניתן להסיק מסקנות ישירות לגבי ההשפעות של ארומתרפיה בלבד.
• אם מקובל שיש הבדלים נוירוכימיים פעילים בין שמנים אתריים, אזי המחקר צריך לחקור לא רק את השמנים ממינים שונים אלא צריך גם להשוות את השמנים ממינים קרובים (למשל Lavandula angustifolia ו-Lavandula officinalis).
• נדרשים ניסויים שנערכים כהלכה, מתוכננים היטב, אקראיים ומבוקרים לפני שניתן להסיק מסקנות נחרצות לגבי היעילות והבטיחות של שמנים אתריים.

הפניות

1. Burns A, O’Brien J; קבוצת קונצנזוס דמנציה BAP. תרגול קליני עם תרופות נגד דמנציה: הצהרת קונצנזוס מהאגודה הבריטית לפסיכופרמקולוגיה. כתב עת לפסיכופרמקולוגיה 2006;20:732-55.
2. Holmes C, Ballard C. ארומתרפיה בדמנציה. התקדמות בטיפול פסיכיאטרי 2004;10:296-300.
3. Vance D. שוקל גירוי חוש הריח למבוגרים עם דמנציה הקשורה לגיל. מיומנויות תפיסתיות ומוטוריות 1999;88:398-400.
4. Henry J, Rusius CW, Davies M et al. לבנדר להרגעת לילה של אנשים עם דמנציה. International Journal of Aromatherapy 1994;5:28-30.
5. West BJM, Brockman SJ. הכוח המרגיע של ארומתרפיה. Journal of Dementia Care 1994;2:20-2.
6. Hardy M, Kirk-Smith M, Stretch D. החלפת טיפול תרופתי עבור נדודי שינה על ידי ריח הסביבה. Lancet 1995;346:701.
7. Wolfe N, Herzberg J. האם שמנים ארומתרפיים יכולים לקדם שינה בחולים עם דמנציה קשה? International Journal of Geriatric Psychiatry 1996;11:926-7.
8. Brooker DJR, Snale M, Johnson E et al. הערכת מקרה בודד של ההשפעות של ארומתרפיה ועיסוי על התנהגות מופרעת בדמנציה קשה. British Journal of Clinical Psychology 1997;36:287-96.
9. MacMahon S, Kermode S. ניסוי קליני של השפעות ארומתרפיה על התנהגות מוטיבציונית במסגרת טיפול בדמנציה תוך שימוש בעיצוב נושא יחיד. Australian Journal of Holistic Nursing 1998;52:47-9.
10. Smallwood J, Brown R, Coulter F et al. ארומתרפיה והפרעות התנהגות בדמנציה: ניסוי אקראי מבוקר. כתב העת הבינלאומי לפסיכיאטריה גריאטרית 2001;16:1010-13.
11. Burns A, Byrne J, Ballard C et al. גירוי חושי בדמנציה. BMJ 2002;325:1312-15.
12. Holmes C, Hopkins V, Hensford C et al. שמן לבנדר כטיפול בהתנהגות נסערת בדמנציה קשה. כתב העת הבינלאומי לפסיכיאטריה פסיכוגריאטרית 2001;17:305-8.
13. Bowles EJ, Griffiths DM, Quirk L et al. השפעות של שמנים אתריים ומגע על התנגדות להליכי טיפול סיעודי והתנהגויות אחרות הקשורות לדמנציה במתקן טיפולי מגורים. International Journal of Aromatherapy 2002;12:22-9.
14. Ballard CG, O’Brien JT, Reichelt K et al. ארומתרפיה כטיפול בטוח ויעיל לטיפול בתסיסה בדמנציה קשה: תוצאות ניסוי כפול סמיות ומבוקר פלצבו עם מליסה. Journal of Clinical Psychiatry 2002;63:553-8.
15. Thorgrimsen L, Spector A, Wiles A, Orrell M. טיפול ארומטי לדמנציה. Cochrane Database of Systematic Reviews 2003;(3):CD003150.