ישנם שלושה שרירי gluteus השולטים בשני צידי הישבן: gluteus maximus, gluteus medius ו- gluteus minimus. הגדול והשטחי מבין השלושה הוא הגלוטאוס מקסימוס, המורכב ממסה בשרנית רחבה ועבה המרכיבה את החלק הגדול של הישבן. הגלוטאוס מקסימוס הם השרירים המחוברים לעצם הזנב ולעצמות אחרות בישבן. ההידוק של השריר הזה או עווית עלולים לגרום לכאבי gluteus maximus במיוחד כאשר אתה מרים את עצמך מישיבה. בדרך כלל אתה לא מרגיש את הכאב בזמן ישיבה והכאב מורגש בדרך כלל רק בצד אחד של הישבן.
ישיבה, הליכה או תפקודים אמבולטוריים אחרים עושים שימוש מלא בגלוטאוס מקסימוס ושאר שרירי העכוז. זה עוזר לפלג הגוף העליון להשתחוות ולהתכופף ופועל לסובב כלפי חוץ את הירך. כאב גלוטאוס מקסימוס יכול להיגרם מפגיעה בשרירי הישבן ויכול להפריע ליכולת ללכת, לשבת או לעמוד. מספר פעילויות אחרות עלולות לגרום לכאבי gluteus maximus אך הנפוצות ביותר הן תנוחות כרוניות הקשורות לעבודה. שרירי העכוז מאריכים את הרגליים כעבודת המשרה המלאה העיקרית שלהם, אך כאשר הם תומכים ומייצבים תנוחות ישיבה במשך זמן רב כמו עבודת הקלדה של יום שלם או נהיגה למרחקים ארוכים, הם יכולים לשלוח אותות כאב.
פציעה בגלוטאוס מקסימוס מתרחשת כאשר רצים מקצועיים לא לוקחים את הזמן כדי למתוח את שרירי הירך האימון. ספורטאים מקצועיים ואנשים העוסקים בתרגילים מאומצים צריכים להתמקד קודם כל במתיחת שרירי הירך האחורי מכיוון שכל מערכות השרירים שלנו מחוברות זו לזו. בתחרות מסויימת, התברר שכאשר רצים מתכווצים לקרקע, שרירי הירך האחורי נכנעו. מתיחת יתר עלולה לקרוע ולקרוע את סיבי השריר, ולגרום לכאבי gluteus maximus שעלולים לדרוש התאוששות ממושכת. אי מתיחה וחימום לעומת זאת לפני פעילות ספורטיבית או עבודה מאומצת אחרת יכולה גם היא לגרום לפגיעה בגלוטאוס מקסימוס.
רוב הפציעה של gluteus maximus מוקל על ידי שלושה סוגים של טיפול: דחיסה חמה, דחיסה קרה ומנוחה. פיזיותרפיה, עיסוי וקרמים וג’לים עשויים גם הם לרפא פגיעה בשרירים. ג’לים עם אקליפטוס ונוסחאות חימום ומחממות אחרות מועילים במיוחד. עיסויים עדינים יכולים לסייע בתהליך הריפוי אך יש לעשות זאת בזהירות מכיוון שהעיסוי עלול לגרום גם לקרעים בסיבי השריר. בבדיקה, לאדם המתלונן על כאבי gluteus maximus יהיו התכווצויות שרירים, נוקשות של המפרקים ורגישות של מפרק הלומבו-סקרל.
חידוש פעילות רגילה מומלץ לאנשים עם כאבי גב, אך יש לבצע אותם ללא מאמץ נוסף ומתיחות. יש לחדש את הפעילות הרגילה בהדרגה בהדרכת סף הכאב, ורק לאחר שהכאב החריף נעלם. מנוחה ממושכת במיטה כבר אינה מומלצת וידוע כמעכבת את ההחלמה, כך שלאחר מספר ימים למעט כאשר הכאבים ממש בלתי נסבלים, המטופל כבר צריך לקום.
משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות או הידועות בכינויו NSAIDs מספקות הקלה בכאב, בעוד שמרפי שרירים מוכיחים את יעילותם אצל חלק מהמטופלים. מריחת כריות חום בסביבות 104 מעלות יכולה להיות מאוד מועילה ועשויה להיות יעילה יותר מתרופות; למרות שחלק מהרופאים ממליצים להחליף מאריזות חמות לקרות ברצפים של 3 דקות פעמיים או שלוש ביום. מועילים גם חגורות תמיכה, מחוכים או פלטה שנלבשו לתקופות קצרות.
לשינה יש חלק חיוני בתהליך הריפוי. יתכן וקשה לישון בזמן שסובלים מכאבים, שכן רוב הכאבים נוטים להתחזק בלילה. אמבטיה חמה לפני השינה וביצוע כמה טכניקות הרפיה שיעזרו לקדם את השינה יעזרו.
העצב הסיאטי זורם אל הירכיים ומורד הרגליים ואל כף הרגל. אם העצב הסיאטי מקבל דלקת זה יכול להיות מורגש ככאב gluteus maximus אבל למעשה זה העצב הסיאטי שגורם לכאב. סיאטיקה היא סימפטום של הפרעות רפואיות אחרות. יש לטפל במצב זה מכיוון שהגורם לכאב בעצב הסיאטי יכול להיות בעיה בשריר הפיריפורמיס כגון תסמונת פיריפורמיס.
