בשביל מה מיועד OEE?
התשובה הפשוטה היא “שיפור”. OEE הוא מדד שיפור ומשמש כחלק ממחזור השיפור. למרבה הצער, הרבה נעשה מ-85% ‘תקן ברמה עולמית’, יעד שרירותי שנמצא בספרות TPM המקורית. לא רק שהיעד הזה לא מעודכן (ניסאן בסנדרלנד מפעילה קווי ריתוך ב-92-93% OEE), הוא נותן מסר שגוי. ללקוח אין עניין ב-OEE שלך – זהו מדד פנימי, המתייחס ליעילות ולעלויות שלך. הלקוח מתעניין הרבה יותר במדד כמו On Time In Full (OTIF) כלומר האם קיבלתי את ההזמנה שלי? ניהול עסק יצרני על פי מדד יעילות שרירותי ולא על פי מידת שביעות רצון לקוחות הוא מתכון לאסון. השימוש הטוב ביותר ביעד OEE כגון 85% הוא לזהות שאם אתה מגיע לרמה הזו והלקוח עדיין לא מקבל את ההזמנות שלו בזמן, אז אולי יש לך מגבלת קיבולת.
OEE לא אומר לנו אם יש לנו בעיה, הלקוח כן. מה ש-OEE כן עושה הוא לעזור לנו לנתח את הבעיה ולבצע שיפורים. זו הסיבה שטויוטה משתמשת בו כמדד נקודתי במכונה מסוימת שבה ישנה בעיית קיבולת או איכות. חישוב ה-OEE של כל דבר אחר מלבד מכונה בדידה או קו אוטומטי הוא חסר טעם; יש לנו מדדים טובים בהרבה ליעילות של מפעל או מחלקה בכללותה.
OEE התפתח מתוך הצורך של קבוצות שיפור שתהיה להם דרך למדוד ולנתח בעיות בציוד כחלק ממחזור ההגדרה, מדידה, ניתוח, שיפור, בקרה שלהן. OEE מגדיר את הביצועים הצפויים של מכונה, מודד אותם ומספק מבנה אובדן לניתוח, מה שמוביל לשיפור. לאחר מכן ניתן להשתמש בו כמדד מעקב כדי לראות אם השיפור נמשך, כלומר אם השליטה מספיקה.
מה מודד OEE?
במקרה הפשוט ביותר, OEE מודד את הזמינות, הביצועים ואיכות הפלט של מכונה.
מכונה זמינה אם היא מוכנה לייצור, בניגוד להתפרקות או לבצע שינויים או התאמות מסוימות. ההגדרה של זמינות מאפשרת תחזוקה מתוכננת, כאשר המכונה אינה מיועדת להיות זמינה לייצור, אך אינה מתחשבת בהחלפות וכו’. אף מכונה עם החלפות לא יכולה להיות זמינה ב-100%. הסיבה לנקוט בקו כה נוקשה היא שההחלפות הן אובדן גדול הן ליעילות והן לגמישות, ולכן ניתוח ה-OEE ממקד את תשומת הלב בו על ידי אי מתן קצבאות מעבר.
יעילות ביצועים מודדת את התפוקה בזמן זמין בהשוואה לתקן. כאן יכול להיות ויכוח על מה צריך להיות הפלט הסטנדרטי. כלל אצבע טוב הוא לבצע את חישוב הביצועים על סמך הביצועים הידועים ביותר. זה עשוי להיות גדול או קטן ממהירות התכנון. הטענה שלי היא שאם מכונה מעולם לא הגיעה לביצועי התכנון שלה, לא מועיל למדוד נגד זה. מצד שני, אם הוא ביצע באופן עקבי את מפרט העיצוב, אתה יכול לקבל (וראיתי) נתוני ביצועים של 140%, מה שיכול להסתיר זמינות גרועה. זה תמיד לזכור שאחת המטרות של OEE היא לעזור לומר לך אם יש לך את היכולת לענות על דרישת הלקוחות.
איכות הפלט היא מדד פעם ראשונה – איזה אחוז מהפלט היה נכון בפעם הראשונה, ללא כל עיבוד מחדש. אמצעי FTT הם תמיד המדדים האיכותיים ביותר. הבעיה ב-OEE היא שלפעמים המשוב האיכותי אינו מיידי. בעסקי FMCG, תלונת לקוח יכולה להתקבל שלושה חודשים או יותר לאחר הייצור. במקרים אלו עדיף לא לכלול איכות בחישוב ה-OEE ולהשתמש במדד ממוקד יותר ללקוח לאיכות – מספר תלונות וכו’. אם אין דרך שנוכל להשתמש ברכיב האיכות של OEE במחזור שיפור בזמן אמת, אז אין טעם למדוד את זה.
ניתוח הפסד
רמת הניתוח הבאה היא שבעה (או שישה או שמונה או שישה עשר) הפסדים. בתוך OEE אנחנו מדברים בדרך כלל על שבעה הפסדים, אם כי ידוע שמבני אובדן TPM מגדירים 23 הפסדים בסך הכל.
הפסדי זמינות הם בעיקר תקלות והחלפות. ניתן להפריד את ההחלפות לשינויי כלים, שינויים בחומר ותשואה מופחתת בעת ההפעלה, אך ביסודו של דבר מדובר באותו נושא. ניתוח נוסף מגלה שלתקלות יש שני סוגים בסיסיים, אלה הנובעים מהידרדרות בגלל תחזוקה לא מספקת ואלה הנובעים ממאפייני מכונה מובנים.
זה נותן לנו שלוש תשובות בסיסיות לבעיות זמינות – שפר את ההחלפות באמצעות SMED, שיפור התחזוקה הבסיסית ושיפור מאפייני המכונה. בהתאם לניתוח Pareto של הפסדים ייתכן שנצטרך לפעול על אחד, שניים או שלושתם.
הפסדי ביצועים מופרדים בדרך כלל לאובדן מהירות ועצירות קלות – האם המכונה פועלת לאט, או שהיא מפסיקה להתניע? גם ההגדרה של עצירה מינורית פתוחה לוויכוח – במקור זה היה פחות מעשר דקות, אחר כך חמש דקות, ואז שלוש דקות. הגישה הפרגמטית היא לומר שאם אתה יכול למדוד את כמות הזמן שאבד לעצירה זו התמוטטות, לא עצירה מינורית. אם אתה יכול לרשום רק את כמות העצירות, אז הן עצירות קטנות.
יש שימוש מעשי להבחנה בין מהירות/עצירה מינורית – אם מכונה פועלת לאט אנחנו תמיד יכולים להאיץ אותה, ואילו אם היא תוקעת אנחנו צריכים להסתכל על המנגנון הפיזי ולנסות להסיר את הגורם לחסימות (שלי הדוגמה המועדפת היא המקום שבו מצאנו את הסיבה העיקרית הייתה כאשר הועמסו מנקי מתכת לתוך הופר עם כף מתכת, מה שגרם נזק לחלק, ולאחר מכן נתקע את ההזנה – הפתרון היה כף פלסטיק!).
עם זאת, אנו יכולים גם לעשות הבחנה שימושית בין אובדן ביצועים עקב הידרדרות או זיהום לבין אלו הנגרמים על ידי מאפייני מכונה מובנים. כמו עם תקלות, זה נותן לנו שתי גישות שיפור – תחזוקה טובה יותר או תכנון מחדש של הציוד.
הַשׁבָּחָה
הסיבה היחידה למדוד ולנתח משהו היא לשפר אותו. אם אנחנו לא מתכוונים להשתמש בכל מחזור השיפור אין טעם למדוד OEE. זה לא אומר לנו שום דבר שאנחנו לא יודעים כבר. ברמה ברוטו כל מה ש-OEE אומר לך הוא כמה הרווחת בהשוואה למה שרצית להרוויח, וכל מדד של עמידה בלוח זמנים יגיד לך את זה כבר. ממוצע של OEE על פני מפעלים שלמים או פרקי זמן רק מסתיר בעיות – OEE הוא מדד ספציפי לשימוש בפרויקטי שיפור ספציפיים.
השימוש לרעה הגדול ביותר ב-OEE הוא להשתמש בו כדי להשוות תהליכים שונים, מפעלים או מכונות. OEE אינו KPI ניהולי שימושי. זה אפילו לא אמצעי מבצעי שימושי במיוחד. זהו מדד לשיפור, עבור אנשים שרוצים לשפר את ביצועי הציוד שלהם.
איך לעסות את ה-OEE שלך
1) כאשר המכונה מתקלקלת, יש לרשום אותה לתחזוקה מתוכננת
2) בצע החלפות במהלך תחזוקה מתוכננת או בסופי שבוע אם לא 24/7
3) השתמש בתקן ביצועים קל
4) מדוד את המכונה הטובה ביותר וציטט את הנתון הזה
5) הגדר יעדים שרירותיים והשג אותם באמצעות האמור לעיל
באמצעות האסטרטגיה שלעיל אתה אמור להיות מסוגל לדווח על OEE הגון ואפילו להרוויח קצת כסף אם השכר קשור לביצועי OEE. מה שזה לא יעשה עם זאת הוא לשפר את היכולת שלך לענות על דרישת הלקוחות.
איך לשפר ביצועים
1) מדידה מול דרישת לקוחות (OTIF או דומה)
2) למדוד OEE על אילוצים או ציוד בעייתי
3) הגדר תקני ביצוע מציאותיים
4) נתח הפסדים כדי לזהות בעיות לשיפור
5) השתמש בכל מחזור השיפור
