עליתי לרגל להודו כדי לברר אם אפשר לרפא את כל התחלואים שלי (קילוגרמים עודפים/תנודות אבל בדרך כלל לחץ דם גבוה/כולסטרול גבוה וכנראה יותר) תוך שבועיים.
שמעתי על רפואה איורוודה ועל התוצאות המצוינות שחלק מהאנשים חוו, אז הנה אני באתר הנופש Sagara בחוף קובלאם בקראלה, ממתין להתייעצות שלי עם הרופא.
אתר הנופש מסקרן ככל שהוא עבודה בתהליך. כנראה שהכל התחיל עם כמה חדרים ואז הבעלים בנה עוד קצת וכך הלאה עד שכאן זה עומד היום, כמעט גמור! למעשה, בריכה ענקית הושלמה זה עתה וכל שנותר הוא הריצוף אשר צפוי להסתיים במהלך שהותנו. פועלים (ובכן פועלים למעשה, מכיוון שאני לא מאמין שיש דבר כזה פועלת בניין בכל הודו) נמצאים בכל מקום ועובדים כנראה במשמרות של עשרים וארבע שעות. הם מתרוצצים עם מגבות מפותלות על ראשיהם שאליהן הם מכניסים סלסלות חצץ כדי להתהפך על שביל הכניסה הקדמי שנמצא בבנייה. העבודה זולה והמכונות יקרות, ולכן יוצא שזו שיטת הבנייה החסכונית ביותר. אבל זה בוודאי לא קל בשמש הצהריים החמה!
לעתים קרובות אנו רואים את הבעלים של אתר הנופש, איש מקסים, מצחיק ומתלטף, שגר בקרבת מקום ואשר, אומרים לי הצוות, צנוע מספיק כדי לעשות כל עבודה שצריך לעשות. אם עוזרת חולה, הוא נכנס בעליזות, מכין את החדר לבדו לכניסות חדשות. באופן דומה, הוא רק שמח לפעול כמלצר או איש צוות מטבח במסעדת המלון. הוא אדם מרשים ביותר שבוודאי ראוי להצלחתו הגדולה.
קיבלנו סוויטה מקסימה עם חדר שינה גדול, חדר רחצה עם אמבטיה, סלון/חדר אוכל ומרפסת. כלולה גם טלוויזיה עם חיבור לכבלים, וזה בדיוק כמו שההבנה שלי במליאלום (השפה המקומית) היא אפסית. יש לנו נוף נהדר של חוף קובלאם והמגדלור שניצב מעליו בגאווה.
ליום השני יש לי פגישה ראשונה עם הרופא האיורוודי (ד”ר ג’יהארי). הוא צעיר וידידותי מאוד, ונלהב לחלוטין מהאיורוודה. הוא מבלה זמן לא מבוטל בציור דיאגרמות על פיסת נייר כשהוא מסביר לנו את ההיסטוריה של הרפואה האיורוודית.
הוא כובש לי את הלב ישר – הוא שואל אותי על תהליכים בגוף שפג מזמן. אני שואל אותו בן כמה הוא חושב שאני והוא אומר בגיל עשרים שנה צעיר ממני באמת. כמה טוב זה? אם רק חברי (ואויבי) היו שם כדי לשמוע את זה! דראט!
הוא שואל אותי על החלומות שלי ועל מזג האוויר שאני מעדיף. זה כדי לקבל את מבנה הגוף שלי. זה יכול להיות אחד משלושה סוגים או שילוב של השלושה. הנקראים דושות, סוגים אלה הם Vata, Pitta ו-Kapha. אני ואטה/קאפא דושה. מכיוון שקאפא שמנה, יש לי יותר מדי קאפה – אם לומר זאת בפה מלא.
הוא שוקל אותי ולוקח את לחץ הדם שלי – הוא 130 מעל משהו או אחר ואז מרגיש את הדופקים שלי (בשורש כף היד). הוא אומר לי שעודף הכולסטרול שלי נובע מכמות גדולה מדי של שמן בגוף ושתוכנית ההתקפה הראשונה שלו תהיה עיסוי כף הרגל. זה יהיה הצעד הראשון לירידה במשקל!
הוא אומר לי שעד למחרת תהיה לו תוכנית טיפול של ארבעה עשר יום בשבילי.
הממ, עיסוי כף הרגל… כמה נחמד! זה אולי לא כל כך נורא בכלל. אני לגמרי מסוקרן מעיסוי כף הרגל שמוריד משקל.
אני חוזר בשעה 14:00 לעיסוי כף הרגל שלי. יש לי בעיה עם עיסויים כי לחלק מהמעסים יש מגע כל כך קשה שאני כמעט יכול לעבור דרך הגג עם כל הלחיצות והלישה שלהם. אבל עיסוי מזון צריך להיות די נסבל ואני פשוט אוהב את איך שהרגליים שלי מרגישות לאחר מכן.
בזמן שנקבע מכניסים אותי לחדר הטיפולים. המחשבה הראשונה שלי היא שאני חווה פרק חי של “Wire in the Blood”. מתקרת החדר המרוצף תלוי חבל. יש לי חזיונות של מרותקת אבל אני ממצמצת ומסתכלת סביבי. יש גם שולחן עיסוי עם סיר פליז על מעמד.
המעסה מגיעה ומבקשת ממני להוריד את כל הבגדים. את כל? כן הכל. איכס!
עכשיו למה אני צריך להיות עירום כדי לעשות עיסוי כף הרגל? פשוט ידעתי שיש פעילויות סוטה בחדר הזה. החבל היה מתנה מתה.
נו טוב, אני חייב לדווח לעולם על זה וככל שהחוויה יותר מעוותת, כך אני מעריך שכולם יאהבו לשמוע על זה, אז אני מתפשט בצייתנות, מתיישב על שרפרף קטן ומצליב את הרגליים.
הטיפול מתחיל בעיסוי ראש. היא מפזרת שמן על הראש והכתפיים שלי ולשה וחובטת חמש דקות. אני רדום לגמרי לתוך מצב ביטחון מזויף.
לאחר מכן היא מבקשת ממני לשכב על מזרון חדר כושר שנמצא מתחת לחבל. אני שוכב על הבטן והיא מתחילה לעסות (די במרץ) את הגב והזרועות שלי. אבל מה קרה לעיסוי כף הרגל שלי?
אני מציץ מסביב והנה היא, תלויה על החבל ביד אחת, ומאזנת את עצמה אל הקיר בשנייה כשהיא מעסה את גופי במיומנות עם רגל אחת. ואיזו כף רגל חזקה יש לה! אני צריך לבקש ממנה להקל על זה. היא מעסה אותי מלמעלה למטה, מאחורה מקדימה. אני מבולבל לגמרי בשמן צהוב סמיך. אז זה עיסוי כף הרגל!
כעת היא מבקשת ממני לשכב על שולחן העיסוי. זה לא קל לנהל משא ומתן בחדר כשאני שמנוני אבל איכשהו אני מצליח. קשה גם לטפס על המיטה בלי לירות מעבר לקצה כמו רקטה משומנת. לאחר מכן היא ממשיכה לתת לי עיסוי ארוך נוסף – הפעם ביד.
היא אומרת לי בעליזות שאם אני את הטיפול הזה כל יום השומן שלי יימס.
אז ככה להעביר שומן בלי להרים אצבע! אופס, אני מתכוון בלי להרים אחת מאצבעותיי! לא פעם תהיתי אם אפשר לרדת במשקל על ידי עיסוי. זה כנראה חייב להיות עיסוי ארוך ונמרץ מאוד – בכל יום בשבוע! אבל מי יכול להרשות לעצמו מותרות שכזה בדרך כלל?
בכל מקרה, הטיפול עדיין לא הסתיים. היא גוררת מעל את סיר הפליז שעל המעמד וממלאת אותו בשמן תרופתי חם. הראש שלי ממוקם מתחת לסיר ולאט לאט השמן מטפטף למטה דרך חור בתחתית הסיר. זהו שירודהרה – טיפול שנחשב לפתיחת העין השלישית. היא מזיזה את הסיר והשמן מטפטף בזרם על המצח שלי במשך עשרים דקות. איזה אושר!
כל התרגיל לוקח שעתיים וכפי שאתם יכולים לתאר לעצמכם, אני ספוגה לגמרי בשמן.
בינתיים חשבתי על בעיה די מדאיגה שאני יכול לראות מתעוררת. כלומר, שמנוני ככל שאני עכשיו, אצטרך להחליק לתוך הקפטן האדום המקסים שלי כשאחזור לחדרי. אבל היא מכניסה את הקפטן שלי לתיק ומגישה לי חלוק בית חולים ירוק. היא אומרת לי ללבוש אותו הלוך ושוב במהלך הטיפולים שלי. תודה לאל על כך.
המעסה אומרת לי לחכות שעה לפני המקלחת ובגלל שהשיער שלי נוטף שמן סמיך, אני גם צריכה לחפוף את השיער. זה אמור להפוך לטקס יומיומי. אני באופן אישי מוצא שחטיפת שיער יומיומית היא קצת משעממת, אז אני כפולה לגלות שאין שמפו או מרכך חינם זמין בחדר האמבטיה. למזלנו, פעם אחת בחיינו בעצם הבאנו איתנו כמה בקבוקי מלון ששמרנו מחגים קודמים, אבל אנחנו אמורים לגלות שאין מלון (בטווח המחירים שלנו) בכל קראלה שמספק שיער. מוצרים. Biju (הנהג שלנו) אומר לנו מאוחר יותר שזה בגלל שאנשי קראלה משתמשים רק בשמן קוקוס בשיער שלהם. (אבל האם זה ינקה גם את השיער שלהם, אני תוהה?)
תהיתי אם אמא שלי תקבל את אותו יחס כמוני. עם זאת, היא לא קיבלה את עיסוי כף הרגל. אולי זה שמור לשומנים. בהמשך הרופא מספר לנו שבשל גילה המבוגר של אמי (80) הוא חשב שזה מתיש מדי עבורה.
זהו חלק ראשון מתוך מאמר בן שלושה חלקים.
