הרומאים היו הרבה יותר נדיבים בשימוש שלהם בשמנים ובבשמים מאשר המצרים או היוונים. הרומאים נודעו בכך שלקחו מעמים אחרים לא רק סחורות ורכוש אלא גם ידע. הרומאים מעולם לא כתבו טקסט רפואי אחד אלא שאלו הכל מהיוונים. אם היוונים השתמשו בשמנים אתריים ארומטיים לריפוי הגוף – כך עשו הרומאים. אם היוונים השתמשו בשמנים במקדשיהם – אז גם הרומאים. אם היוונים היו מרחצאות ציבוריים ריחניים, אז הרומאים שיפרו את הרעיון הזה על ידי אמבטיות מחוממות, בניחוח פרחי לבנדר שהובאו מדי יום על ידי העבדים. במילים אחרות, הם העתיקו את מה שהיוונים האינטלקטואלים השיגו ואז לקחו את זה לקצה. ההיסטוריה מלמדת שהרומאים חיטויו את המקדשים והמבנים הפוליטיים שלהם בשמנים אתריים ודווח כי חייליהם השתמשו בשמנים ארומטיים על עצמם לפני שיצאו לקרב כדי לחזק את האומץ שלהם.
הרומאים השתמשו בשלושה סוגים של בשמים – חומרי ריח מוצקים, שמנים ריחניים ובשמים אבקתים כדי לריח את שיערם, גופם ובגדיהם ומיטותיהם. כלולים המוצקים רודיום, שהיה בניחוח ורדים ונרקיס, מפרחי נרקיס. השמנים הריחניים הפופולריים ביותר שלהם כללו susinumשהוכן מדבש, קלמוס, קינמון, מור וזעפרן, ו נרדינום מורכב מקלמוס, ציסטוס, הל, מליסה, ספיקנרד ומור. תערובות אלו היו יקרות מאוד ורק העשירים יכלו להרשות לעצמם. הם היו מה שהיינו מתייחסים אליו היום “בשמים חתומים”.
את שיא העודף מציג הדיווח שהקיסר הרומי נירון ציווה לשרוף ייצור של לבונה של שנה שלמה בהלוויה של אשתו, סבינה פופה. צי שלם של ספינות שימש אך ורק להובלת לבונה מערב לרומא. ברור שהיא הייתה חשובה מאוד עבור נירו, שכן העלות של פזרנות כזו תהיה מדהימה בכלכלות של היום. כדי ללמוד עוד על החברה הרומית וכיצד הם השתמשו בשמנים אתריים, אני מזמין אתכם להשתתף בתכנית ארומתרפיה המלמדת על הרומאים וגם על עמים עתיקים אחרים כמו המצרים, היוונים והערבים.
