אוניצ’ה (סטירקס בנזואין) מוזכר רק פעם אחת בתנ”ך:
“אמר ה’ למשה: קח בשמים מתוקים, סטקט,[another name for myrrh] ואוניכה, וגלבנום, בשמים מתוקים עם לבונה טהורה ועשו קטורת מעורבבת כמו על ידי הבושם, מתובלת במלח, טהורה וקדושה; וְהָכַת מִמֶּנּוּ לַאֲבָקָה, וְהִשְׁתַּחְתָּ מִמֶּנּוּ לְפָנֵי הַבְּרִית, בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אֶפְגָּד אֶתְכֶם; זה יהיה לך קדוש ביותר. כאשר תעשו קטורת לפי החיבור הזה, לא תעשו לכם; זה ייחשב בעיניך כקדוש לה'”. שמות 30:34-36
הבנזואין שימש הן כתרופה והן כקטורת בעולם העתיק. הם השתמשו בו בבושם וערבבו אותו בשמני משחה קדושים, והשתמשו בו כמשחה לריפוי פצעי עור. מאז המאה ה-16, לעומת זאת, הוא שימש כטינקטורה לתלונות נשימה ולחתכים ובעיות עור. כדי להכין טינקטורה, השמן מונח באלכוהול. בנזואין הוא חומר דביק למדי בעל ניחוח דמוי וניל אופייני. השמן מגיע מעצי הבנזואין שגובהם עד 65 רגל. אלו עצים טרופיים שמגיעים ממקומות כמו ג’אווה, סומטרה ומלזיה. כדי לקבל את השמן, יש להשתמש בממיסים ולאחר מכן להסיר מהשמן.
כיצד ניתן להשתמש באוניצ’ה (סטירקס בנזואין) כיום לריפוי?
השימושים המודרניים באוניצה (בנזואין) כוללים גירוי תפוקת כליות, הקלה על קוליק, גזים ועצירות, והוא עשוי לסייע בשליטה ברמות הסוכר בדם. ניתן לשאוף אוניקה לסינוסיטיס, ברונכיטיס, הצטננות, שיעול וכאבי גרון. הוא אנטי דלקתי ומשמש לטיפול בדרמטיטיס ופצעים בעור. שמן זה יכול להקל על מתח בשימוש בעיסוי. כאחות, השתמשתי בטינקטורה של בנזואין אינספור פעמים עבור חבישות פצעים, וכשהמטופלים היו חולים, השתמשתי בו כדי לעזור להדבקה של הסרט לעור.
ניתן לשאוף אוניקה, להשתמש בעיסוי ולמרוח באופן מקומי בחבישת פצעים. זהו שמן לא רעיל ולא מגרה אך חלקם עשויים להיות רגישים. רוצה ללמוד עוד על שמן מרפא זה ורבים אחרים? שקול להיות ארומתרפיסט מוסמך. קורסים חינוכיים באנרגיית ריפוי וארומתרפיה יכולים לעזור לך להבין כיצד שמנים אתריים מרפאים את הגוף/הנפש/הרוח. המכון לריפוי רוחני וארומתרפיה מציע קורסים ברחבי ארצות הברית.
